הגל השלישי של הפמיניזם צמח כתגובת נגד לפמיניזם הרדיקלי, בשנות ה-90 של המאה ה-20. הפמיניזם הרדיקלי התייחס למהות נשית, ואילו הגל השלישי של הפמיניזם ביקש להתרחק מהגדרה מהותנית. בתקופה זו התפתחו תיאוריות קוויריות הכופרות בחלוקה הקשיחה לשני מגדרים – גברים ונשים – ורואות במגדר קשת המכילה אפשרויות שונות, וקריאה לשוויון זכויות לאנשים המשתייכים לקהילת הלהט"ב. עוד מאפיין בולט של הגל השלישי הוא ביקורת על העובדה שהגל הראשון והשני שמו במרכז נשים לבנות מקבוצות פריווילגיות. הגל השלישי של הפמיניזם תרם לעליה במודעות ובהשתתפות של נשים ממיעוטים שונים בתנועה הפמיניסטית, תוך איחוד המאבק הפמיניסטי עם רב-תרבותיות, פוסט ונאו-קולוניאליסטיות ומאבקים אחרים לשוויון הזדמנויות וזכויות של קהילות שונות כמו קהילת הלהט"ב, קהילות מהגרים, קהילות ילידיות, וקהילות אנשים עם נכויות ומוגבלויות.