סינדרום המתחזה

סינדרום המתחזה מתאר ספק עצמי עמוק המופיע בעיקר בקרב נשים מקצועיות, אקדמאיות ומצליחות, אך אינו ייחודי להן. הוא נפוץ בכל המגדרים ובשלבי קריירה שונים, לרבות בשלב הלימודים, בתחילת תפקיד ובהסבת מקצוע. בהקשר פמיניסטי השכיחות והעוצמה גבוהות יותר בקרב נשים, במיוחד נשים מקבוצות מודרות, בשל הטיות מבניות, גזענות וייצוג חסר (you can't be what you can't see). התחושה צצה דווקא בתחומי ההתמחות ומצמצמת נכונות להגיש מועמדות, לבקש קידום או העלאה בשכר. דפוס שכיח הוא שנשים מגישות מועמדות רק כאשר הן עומדות כמעט בכל דרישות התפקיד, בעוד גברים נוטים להגיש גם כשהם עומדים בחלק מהן. התופעה מטופחת גם באמצעות משוב חלקי, ייחוס הצלחות למזל, ניכוס קרדיט בישיבות ומדדים עמומים למצוינות. היא פוגעת בתחושת שייכות, מעודדת הימנעות מחשיפה, תורמת לשחיקה ולפערי שכר וקידום, ולעתים מוסוות כצניעות או כחרדה אישית. בפועל מדובר בתוצר של תרבות ארגונית והטיות מערכתיות שמקטינות מומחיות נשית גם לנוכח הישגים מוכחים.