זהות מגדרית היא האופן שבו אדם תופשת או תופש את עצמה או את עצמו – לא לפי הסיווג בלידה, אלא לפי תחושה אישית שמעוגנת בגוף, ברגש ובמחשבה. מדובר בתפישה חושית וקוגניטיבית של העצמי, שיכולה להתיישב עם המגדר שיוחס בלידה, אך לעתים חורגת ממנו. גישות רדיקליות מזכירות שמגדר אינו נתון טבעי, אלא הבנייה חברתית – תהליך שמגדיר מה נחשב "נשי" או "גברי", מי נחשב כשייך לנורמה, ומי חורגת מהנורמה.
מגדר כהבנייה מחברתית יוצרת חברה שבה תינוקות שסומנו כזכרים יגדלו כבנים, ותינוקות שסומנו כנקבות יגדלו כילדות – עם כל מה שמשתמע מכך מבחינת לבוש (שמלות, גרביונים) וטיפוח (משיחת לק וענידת תכשיטים) ש"מותאמים מגדרית", צעצועים ומשחקים שמקודדים לפי מגדר, וחשיפה שונה לתפקידים חברתיים ולציפיות מגדריות כבר מהגיל הרך (כתב-יד מסודר וחוג ריקוד בקרב בנות; כדורגל ומשחקי וידיאו בקרב בנים). זו הבנייה שמייצרת ומתחזקת יחסי כוח, ודרכה מופעלת שליטה.