אלימות כלכלית

אלימות כלכלית היא דפוס של שליטה ודיכוי שמאפשר לכפות על נשים תלות, חוסר יציבות והיעדר אפשרויות לברוח ממצבי ניצול ופגיעה. צורה זו של אלימות מתקיימת כאשר גברים שולטים במשאבים כלכליים כדי להפעיל כוח על נשים ולשלול מהן חופש ועצמאות.

דוגמאות נפוצות כוללות:
1. מניעת גישה לחשבון בנק משותף או שליטה הדוקה בכל ההוצאות, כך שהאישה נאלצת לבקש כסףעבור צרכים בסיסיים, וכל שקל שהיא מוציאה חייב בהסבר ובהצדקה. גם רכישות שוטפות כמו קניות למכולת, מוצרים ושירותים לילדים הופכות לעילה ל״בדיקה״. לכך מתווספת אלימות פסיכולוגית של חקירות, האשמות והשפלות על ״בזבוז״.

2. איסור על יציאה לשוק העבודה או סיכול יזום של פיתוח קריירה כדי לוודא שתישאר תלויה כלכלית.

3. יצירת חובות על שמה של אישה ללא ידיעתה, מה שמותיר אותה בסיכון פיננסי.

4. סחיטה כלכלית בזמן פרידה או גירושים, שבה בן הזוג לשעבר משתמש בכוחו הכלכלי כדי למנוע ממנה לעזוב או להקשות עליה לשקם את חייה.

אלימות כלכלית אינה בעיה פרטית אלא מנגנון מבני שמחזק את העמדה הנחותה של נשים ומייצר מחסומים אמיתיים בפני שוויון וחירות. כאשר נשים נאלצות להישאר במערכות יחסים פוגעניות או לוותר על עצמאותן בשל תלות כלכלית כפויה, זה אינו רק עניין אישי; זהו חלק ממנגנון פוליטי רחב יותר השומר על הסדר החברתי הקיים.
כפי שהפמיניסטיות הרדיקליות טענו, האישי הוא הפוליטי: חוויות פרטיות של נשים, מאי-יכולת לשלם שכר דירה לבד ועד מאבק משפטי על חלוקת רכוש, אינן מנותקות ממבנים כלכליים, משפטיים ותרבותיים שמטרתם לשמר את שליטת הגברים בנשים. הכפפת נשים לשליטה כלכלית היא אחת הדרכים שבהן החברה הפטריארכלית מבטיחה את המשך הדיכוי, תוך הצגת המצוקה הכלכלית של נשים ככישלון אישי במקום כתוצאה של מערכת כוח דכאנית שיש להיאבק בה.

באותו עניין: "עצמאות כלכלית היא סוגיה פמיניסטית" – פוסט בבלוג קריאה לפעולה.