תרבות האונס הוא מונח סוציולוגי המייחס לתפישות הרווחות אודות מין ומגדר השפעה על מידת האלימות המינית בחברה.

חברות שקיימת בהן תרבות אונס מתאפיינות בנרמול מעשי אלימות מינית באמצעות סלחנות כלפי התוקפים והאשמת הקורבנות. תרבות האונס לא באה לידי ביטוי רק ביחסה הישיר למעשי אלימות, אלא בכל היחס לתפקידי מגדר בחברה, למשל בהחפצה של נשים, בסובלנות כלפי הטרדות מיניות, ובתפישות מקובעות לגבי היחס של המגדרים השונים ליחסי מין.

לתרבות האונס יש מנגנונים שונים שתומכים בה ומאפשרים אותה. הנה כמה דוגמאות למנגנונים כאלה:

  1. ריבוי ייצוגים של אונס, יחסי מין אלימים, הטרדות ותקיפות מיניות ואף רומנטיזציה שלהם בתרבות: בסרטים, סדרות טלוויזיה, שירים וספרים.
  2. הגדרה מצמצמת של אונס, שקובעת שאם לא הייתה אלימות פיזית או אם הייתה היכרות מוקדמת בין התוקף לקורבן, לא מדובר באונס.
  3. טיפול סלחני בתוקפים מיניים במשטרה ובמערכת המשפט, ולצדם חוסר אמון וזלזול בקורבנות.

חשוב לזכור שתרבות האונס לא מתבטאת רק ביחס לאונס, גם בדיחות סקסיסטיות במקום העבודה או תמונות מחפיצות של נשים הן חלק מהאווירה שמעודדת ומאפשרת את תרבות האונס.