צווארון ורוד הוא כינוי לתחום מקצועי אשר מרבית העוסקות בו הן נשים. המושג נטבע באמצע המאה ה-20, תוך התייחסות למושגים סוציולוגיים ותיקים יותר, המתארים מעמדות של עובדים בחברה: צווארון לבן וצווארון כחול.
מקצועות הצווארון הוורוד מתחלקים למספר תחומים מקצועיים המזוהים ביותר עם עבודת נשים: תחומי החינוך והטיפול, כגון הוראה, סיעוד ועבודה סוציאלית. גם בתחומים שאינם דורשים השכלה או הכשרה מיחדת יש מקצועות שיש בהם רוב נשי, כמו מכירות, פקידות, ניקיון, מלצרות וטיפול סיעודי. בישראל, יותר משני שליש מן הנשים העובדות הן פקידות, אחיות, מטפלות או מורות.
תחומי הצווארון הוורוד סובלים מתדמית ירודה, תנאים לקויים ושכר נמוך. הסיבה למעמד של מקצועות הצווארון הוורוד היא התפישות הקיימות בחברה לגבי עבודת נשים, למשל התפישה כי נשים אינן המפרנסות העיקריות של המשפחה ולכן הן יכולות להסתפק בשכר נמוך, או התפישה כי נשים מחויבות לטיפול בבית ובמשפחה ולכן הן אינן מסורות למקום העבודה.