הצטלבותיות היא מושג תיאורטי שהציגה המשפטנית והפמיניסטית קימברלי קרנשו בסוף שנות ה-80, והוא מתאר את ההצטלבות בין צירי דיכוי שונים, כמו מגדר, גזע, מעמד, מיניות, ויכולות גופניות, וכיצד הם פועלים יחד להעמקת הדיכוי בחיי הפרט. המושג מתמקד בכך שהחוויה של אישה שחורה, למשל, אינה יכולה להיות מובנת דרך פריזמה של מגדר בלבד או של גזע בלבד, אלא כהצטלבות ייחודית של שניהם. קרנשו המחישה זאת באמצעות מקרים משפטיים, כמו DeGraffenreid v. General Motors, שבו נשים שחורות לא זכו להכרה בדיכוי כפול שהן חוו במקום העבודה, משום שהחוק לא הבחין בין מגדר לגזע כקטגוריות משולבות של דיכוי.
דוגמאות נוספות ניתן למצוא גם בפוליטיקה ובחינוך. תנועת Black Lives Matter מאמצת את העיקרון של הצטלבותיות בכך שהיא מדגישה את החוויות הייחודיות של נשים טרנסיות שחורות בתוך הקשר רחב יותר של מאבק באלימות משטרתית נגד שחורים. בתחום החינוך, הצטלבותיות מסייעת להבין כיצד תלמידים מקבוצות מיעוטים עשויים להתמודד עם אתגרים ייחודיים בשל סטטוס חברתי-כלכלי, אפליה גזעית ומגדרית, ואי נגישות של מערכות החינוך.
הצטלבותיות הפכה לכלי מרכזי לא רק לניתוח תיאורטי אלא גם לעיצוב מדיניות. לדוגמה, יוזמות להנגשת בריאות לנשים חייבות להביא בחשבון לא רק את צרכי הבריאות של נשים באופן כללי, אלא גם את הצרכים הייחודיים של נשים עניות, שחורות, מהגרות או טרנסיות. בכך, הצטלבותיות מעניקה עדשה מורכבת המאפשרת לראות את הדרכים שבהן מוסדות משמרים אי-שוויון חברתי.
