המבט הגברי (Male Gaze) הוא מושג מרכזי בתיאוריה הפמיניסטית, שפותח על-ידי לורה מאלווי במאמרה "Visual Pleasure and Narrative Cinema" מ-1975. מאלווי טוענת שהקולנוע ההוליוודי הקלאסי, כמו גם סוגים אחרים של מדיה פופולרית, מציג נשים מנקודת מבט גברית, וממסגר את דמויותיהן כנשלטות על-ידי מבטים של גברים. המבט הגברי אינו רק האופן שבו גברים מביטים בנשים, אלא הוא גם דרך בה החברה כולה לומדת לצרוך את דימויי הנשים ולחוות אותן כפסיביות, יפות ונחשקות. במובן זה, המבט הגברי הופך את האישה לאובייקט של תשוקה ולא לסובייקט בעל רצון וכוח משלו. המונח מתאר את האופן שבו הדימויים שנוצרים במדיה מנציחים יחסי כוח מגדריים ומעודדים תפישות שמרניות של נשיות.
בהרחבה מעבר לקולנוע, המבט הגברי משפיע גם על פרסומות, אמנות, טלוויזיה וספרות, ובכך מעצב נורמות חברתיות לגבי מגדר, יופי ותפקידי מגדר מסורתיים. מבט זה מחזק את ההבניה של נשים כאובייקטים שגופן נתון להערכה, ביקורת ושיפוט, במקום להיתפש כישות שלמה ופעילה. הפמיניזם הפוסט-מודרני והתיאוריות העכשוויות מתמקדות בביקורת על המבט הגברי וביצירת חלופות, כמו "המבט הנשי", המנסות לאפשר ייצוגים שוויוניים ומורכבים יותר של נשים, כאלה שלא נשענים על ציפיות מגדריות מסורתיות.
נשים רבות מפנימות את המבט הגברי מתוך החשיפה המתמדת לדימויים ולציפיות מגדריות, ולפיכך מתחילות לראות את עצמן ואת גופן דרך עיניהם של גברים. תהליך זה מוביל לעתים לתחושת ניכור מהגוף ולצורך מתמשך לעמוד בסטנדרטים חיצוניים של יופי, שמטרתם לרצות או להתאים לציפיות חברתיות הנובעות מהפרספקטיבה הגברית.
ההפנמה של המבט הגברי יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון דרכים בחיי היום-יום של נשים:
- התמקדות יתר במראה חיצוני: נשים עשויות לחוש לחץ מתמיד להתאים לסטנדרטים של יופי שמוכתבים על ידי מדיה, כמו לשמור על גוף רזה, להתאפר באופן מסוים, או להציג מראה מושלם גם במצבים יומיומיים. פעמים רבות ההתעסקות במראה מונעת מהצורך לעמוד בציפיות גבריות, גם אם הנשים עצמן אינן מודעות לכך במודע.
- הגבלת הבעה עצמית: יש נשים שמפנימות את הצורך להצטמצם או להסתיר חלקים מהאישיות שלהן כדי לא להתפרש כ"מאיימות" או "בלתי נשיות". דיבור חופשי או עמידה על שלהן עשויים להיות מרוסנים כדי להתאים לציפיות חברתיות של פסיביות או רכות, תכונות שקשורות למבט הגברי על נשיות.
- חווית מבוכה או חוסר נוחות מגופן: נשים עשויות להרגיש לא בנוח בגופן אם הוא אינו תואם את הסטנדרטים המקובלים, ולעתים אפילו לחוות תחושת ניכור מהגוף שלהן, כאילו הוא "אובייקט" שעליו להיות מושלם עבור הצופה החיצוני, ולא מרחב אישי של עצמאות ושליטה.
- השפעה על התנהגות מינית: נשים עשויות לאמץ גישות והתנהגויות מיניות שמתאימות יותר לפנטזיות גבריות מאשר לרצונותיהן האישיים. ההפנמה הזו יכולה להוביל להעדפת רצונות בן הזוג על פני סיפוק אישי או להבנה מצומצמת של המיניות שלהן דרך פריזמה שמשרתת את הצרכים של הגברים סביבן.
