גזלייטינג הוא מנגנון מניפולטיבי שבו אדם מערער את תחושת המציאות של אדם אחר באמצעות הכחשה, עיוות עובדות ויצירת ספקות מתמשכים בנוגע לזכרונות או לשיקול הדעת של הקורבן למניפולציה. גזלייטינג מתמשך גורם לאדם להטיל ספק בתפישת המציאות, מה שגורם לו להרגיש שאיבד את דעתו. מקור המושג במחזה Gas Light מ-1938 מאת פטריק המילטון, שבו גבר גורם לאשתו להאמין שהיא משתגעת לאחר שהוא מפעיל עליה מניפולציות שיטתיות, כמו עמעום האורות בביתם וטענה שהשינויים אינם מתרחשים. מנגנון זה שימש במחזה כמטאפורה לדינמיקה של שליטה פסיכולוגית במערכת יחסים אינטימית.
גזלייטינג במערכות יחסים מתבטא בדרכים מגוונות, בהן בני זוג מכחישים אמירות פוגעניות שנאמרו, מציגים את זיכרונות הקורבן כבלתי אמינים או מאשימים אותו ב"רגישות יתר" כדי לדחות ביקורת. דוגמאות נפוצות כוללות טענות חוזרות ונשנות ש"זה לא קרה" או "הכול בדמיון שלך" – גם במקרים בהם האירוע זכור בבירור ואף קיים לעיתים תיעוד שלו (סרטון או תצלום). השפעתו ארוכת-הטווח של הגזלייטינג עשויה לכלול ערעור על תפישת המציאות, ערעור הביטחון העצמי, תלות רגשית ומנטלית במי שמבצע את המניפולציה, ובמקרים חמורים, בידוד חברתי או תחושת בלבול מתמשכת.
המנגנון נחשב לאמצעי שליטה רווח בדינמיקות של מערכות יחסים פוגעניות, ולעיתים נתפש כחלק ממערך רחב יותר של התנהגות מניפולטיבית וכוחנית. הבנת הדינמיקה של גזלייטינג חיונית לזיהוי תופעות של דיכוי פסיכולוגי ולבחינה ביקורתית של יחסי כוח ושליטה בתוך קשרים אינטימיים.
