מערכת החינוך חולה; לא פלא שכולן נדבקו

ההסכם שנחתם בין הסתדרות המורים למשרד האוצר מציג פגיעה רחבה, שקטה ומתמשכת בעובדות הוראה – רובן נשים. ההסכם, שנחתם לאחר גל ימי מחלה והתנגדות מהשטח, כולל דחיות בתגמולים, החזר שעות עבודה בשכר חלקי, ותוספת ימי חופשה כפויים. מדובר במהלך פוליטי שמעמיס את עלויות המשבר, המלחמה והגירעון דווקא על שכבת עובדות מוחלשות. עושות סדר בהסכם המביש. זמן קריאה: 5 דקות.

הפחתת שיעור הקיצוץ:

הקיצוץ בשכר המורות והמורים ירד מ-3.307% ל-0.95% לתקופה שבין אפריל 2025 ועד סוף דצמבר 2025. ב-2026, הקיצוץ יעלה ל-1.5%-1.2% מדי חודש. למעשה, לקחו את הפגיעה של 3.3% וחילקו אותה מחדש. הפגיעה הכוללת בשכר גדולה יותר כעת, בשל שורת סעיפים בעייתיים שנוספו להסכם שנחתם בין הסתדרות המורים למשרד האוצר. מדובר בקיצוץ שהוחלט עליו בחוק "התייעלות כלכלית", ולכן יש צורך בתיקון חקיקה כדי ליישם את השינוי.

החזרת שעתיים של עיצומים:

ההסתדרות הסכימה ששעתיים מהעיצומים שבוצעו ביום ראשון יוחזרו על-ידי המורות: עובדות ועובדי ההוראה יבצעו שעת מילוי מקום פרונטלית אחת בשנת הלימודים הנוכחית (תשפ"ה) ושעה נוספת בשנת הלימודים הבאה (תשפ"ו). על שעות אלה ישולם רק 25% מערך השעה. החזר שעות העבודה לא יחול על מורות ומורים שקיימו עבודה סדירה (כגון טיולים, חינוך מיוחד, יום חופשי וכו'). לא יבוצע ניכוי שכר בגין השעתיים שבהן התקיימו אסיפות ההסברה ביום 4.5.25.

עיכוב בתגמולי שכר:

שנת ותק שתוכננה להיכנס לתוקף בספטמבר 2025 תידחה לינואר 2026 – דחייה של ארבעה חודשים ללא תגמול של כ-2.5% בשכר. מורים שעתידים לצאת לפנסיה ב-2026 לא ייפגעו ויקבלו את שנת הוותק בזמן. בנוסף, גם העלאה בדרגות נדחתה באותה תקופה: עובדות ועובדי הוראה שצפויים היו לעלות בדרגה בין ספטמבר לדצמבר 2025 ייפגעו בפועל בשיעור של כ-4.5% בשכר. עם זאת, מורות ומורים שזכאים לעלייה בדרגה לפני פרישה ב-2026 לא ייפגעו, כדי שלא לפגוע בפנסיה. גם מי שצפוי לצאת לשנת שבתון ב-2026 יוכל לעשות זאת כרגיל.

גמולים:

כל הגמולים הקיימים ממשיכים להתקיים. גמול מיוחד שאמור היה להיכנס לתוקף ב-1.9.2025 יידחה בשנה, ל-1.9.2026, ולכן לא יתקבל בשנת הלימודים הקרובה. אין שינוי בשאר גמולי התפקידים, והם ימשיכו להיות משולמים כרגיל.

הוספת ימי חופשה בל"ג בעומר:

שני ימי חופשה הוספו למערכת החינוך באופן כפוי בל"ג בעומר. מורות וגננות לא קיבלו אפשרות לבחור ימי חופשה אחרים במקומם, למרות שממילא רבות מהן מתקשות מאוד לקחת את ימי ההצהרה והבחירה שמגיעים להן. מוסדות החינוך מתמודדים עם מחסור חמור בכוח אדם, ובפועל רבות מהמורות אינן מנצלות את ימי החופשה שלהן – וגם אינן מקבלות עליהם פיצוי.

ימי מחלה – ההסתדרות מתנערת:

משרד החינוך הודיע שלא ישלם על ימי המחלה שנלקחו השבוע, וההסתדרות מתנערת מהמורות שלקחו אותם ביוזמתן. בשטח, מורות וגננות רבות דיווחו ביומיים האחרונים על שהן ננזפו על-ידי מנהלי/ות בתי הספר ומפקחות הגיל הרך על כי לקחו ימי מחלה. התחושה היא של השפלה והאשמה כלפי מי שמעזה לחלות – גם בימי עבודה רגילים לאורך השנה. חשוב לזכור שללא ימי המחלה, לא היה הסכם (וכן, ההסכם החדש גרוע, אבל חשוב לזכור שההתארגנות של מורות וגננות ברחבי המדינה היתה משמעותית, חסרת תקדים ומעוררת הערכה, וזכתה ביום ראשון, לתמיכה בקרב הורים)

היקף השיבושים:

כ-350 בתי ספר וגנים לא נפתחו ביום שני, 5.5.2025, ובתי ספר נוספים פעלו במתכונת מצומצמת. ביישובים מסויימים ארגנו העיריות והמועצות המקומיות פעילויות לילדים, סייעות היו בגנים ללא גננות, וצהרונים הפכו לבוקרונים. בפועל, לא התקיימה הוראה – מורות וגננות רבות נעדרו. מוסדות החינוך פעלו כבייביסיטר.

פגיעות נוספות למורות בסטאז':

 ההסכם פוגע במיוחד במורות ומורים בסטאז' ובמי שנמצאים בשנת הלימודים האחרונה שלהם. עבורם, דחיית הקידום מדרגת "בלתי מוסמך" ל"מוסמך" עלולה להביא לפגיעה של אלפי שקלים בחודש – בין ספטמבר לדצמבר 2025 – בשכר יסוד שהוא ממילא נמוך מאוד. מדובר בפגיעה חמורה דווקא באוכלוסייה פגיעה מלכתחילה.

השוואה בין מה שהיה לפני ההסכם לבין המצב הנוכחי:

 לפני ההסכם, הקיצוץ המקורי של 3.3% עד סוף 2026: ההפסד החודשי נאמד ב-300-860 ש"ח, וההפסד הכולל לעשרים חודשים נע בין כ־2,400 ל־6,880 ש"ח. לאחר ההסכם, הקיצוץ קטן יותר (0.95%) עד סוף 2025, ויעלה ל-1.2%-1.5% ב-2026, אך כולל שורת פגיעות נוספות: הקפאת דרגה (800-1,600 ש"ח), הקפאת ותק (600-1,200 ש"ח), דחיית גמול (1,800-4,800 ש"ח), החזר שעתיים (150-250 ש"ח). סך-כל ההפסד המשוער בגלל ההסכם החדש: 3,250-9,410 ש"ח (בהתאם לדרגות, גמולים וותק).

המדיניות הכלכלית – ומי נדרשות לשלם עליה: פרשנות

אין מדובר במהלך של התייעלות כלכלית כפי שנקרא החוק שהוביל לקיצוץ רוחבי בשכר של עובדי ועובדות ציבור, אלא בכיסוי לגירעון שהעמיק ב-5 מיליארד ש"ח, בעיקר בשל מאות מיליונים שנותבו כספים קואליציוניים לציבור החרדי ולציבור המתנחלים. לפי ההסכמות הקיימות, מוסדות חינוך שאינם כפופים ישירות להסכמים קיבוציים – בעיקר מוסדות פטור או מוכש"ר במגזר החרדי – אינם נכללים בקיצוץ של 3.3% בשכר, בשונה ממורות ומורים במערכת החינוך הממלכתית. אם באמת רוצים להתייעל, אפשר להתחיל בסיום המלחמה שעד כה עלותה נאמדת ב-250 מיליארד ש"ח.

אבל המחלה האמיתית היא לא רק תקציבית. מאז ההסכם המביש שנחתם בשם נשות החינוך, רבות מהן מרגישות חולות עוד יותר: מותשות, מתוסכלות, ופגועות מהזלזול העקבי בעבודה שלהן. השלטון והארגון שמייצג את ציבור המורות והגננות הפכו אותן לשקופות ולמובנות מאליהן. זוהי פגיעה ישירה, מתמשכת ומוחשית בנשים: 82% מעובדי ההוראה הן נשים. זוהי מחלה של מערכת שרגילה לפגוע בנשים ולקרוא לזה אחריות לאומית. מדובר בסוגיה פוליטית מהמעלה הראשונה – של חלוקת משאבים, של סדרי עדיפויות, ושל מי ראויות לכבוד, לשכר הוגן ולהגנה מערכתית. אין אחריות לאומית כשהממשלה מחליטה להרחיב את המלחמה בעזה ולכבוש אותה, גם במחיר חייהם של חטופים. אסור לדרוש מעובדי ועובדות המגזר הציבורי לשלם על הרג והשמדת עם. המשכורת שלהם לא צריכה להיות מקוצצת בגלל החלטות של ראש ממשלה וחברי ממשלה שממשיכים לבצר את כוחם באמצעות הפיכה משטרית כדי לשמור על שלום הקואליציה שמתנערת מכל אחריות למתרחש בישראל מאז השבעה באוקטובר.

כשאין סולידריות מלמעלה, חשוב לבנות אותה מלמטה. לא להסכים לשלם את מחיר הכיבוש, ההרס ופירוק החברה הישראלית. מורות וגננות חלו כי המערכת חולה – אבל הן גם המרפא.

מקורות:

• הסכם הקיצוץ החדש חמור מהמוצע הראשוני (אתר דבר)
• ההסכם בין ההסתדרות למשרד האוצר: הסבר באתר הסתדרות המורים
• ההסכם לא מיטיב עם מורות ומורים צעירים (חדשות N12)
• מורי הסטאז' ייפגעו קשות מההסכם החדש (דהמרקר)
• המדינה לא תשלם שכר עבור ימי מחלה השבוע (כאן11)

הערת המערכת: באם מצאתן טעויות או שגיאות מהותיות בטקסט הנוגעות לעיקרי ההסכם החדש והשלכותיו, אנא הביאו לתשומת לבנו – connect@feministit.co.il. תודה מראש!