זהות תחת מחיקה: בין טיפולי המרה לפנימיות לילדים ילידים

כיצד קשורות פנימיות לילדים ילידים שפעלו במשך עשרות שנים בצפון אמריקה, לטיפולי ההמרה ללהט"בים המתקיימים גם כיום? למרות ההבדלים בזמן ובהקשר, שתי התופעות חולקות יסודות עמוקים של אידיאולוגיה דתית לבנה, שנועדה למחוק זהויות ולכפות צייתנות בשם "שיקום מוסרי". המאמר בוחן את הקווים המקבילים בין שני מנגנונים דכאניים אלה – מחיקת זהות, אלימות ממוסדת, כפייה דתית, טראומה בין-דורית ושליטה תרבותית – ומזהיר מהמשכם המתחדש בימינו במסגרת פרויקט 2025 והימין הדתי בארה"ב. זמן קריאה: 4 דקות.

"להרוג את האינדיאני שבו ולשמור את האדם", כך ניסח ריצ'רד הנרי פראט, קצין אמריקאי ומייסד אחת הפנימיות הראשונות, את הרעיון שעומד מאחורי מערך שלם של מוסדות חינוך דכאניים. המשפט הזה משקף אידיאולוגיה של מחיקת זהויות בשם "תרבות מתוקנת" – עיקרון שחוזר גם בטיפולי המרה ללהט"ב. אידיאולוגיה זו לא נותרה בגדר רעיון – היא התממשה בשטח.

היסטוריה של מחיקת זהות וכפייה ממוסדת

פנימיות לילדים ילידים פעלו בארה"ב ובקנדה מסוף המאה ה-19 ועד שנות ה-90 (!) של המאה ה-20. בארה"ב פעלו יותר מ-350 פנימיות ממשלתיות, ואילו בקנדה המספר הגיע ליותר מ-130. מאות אלפי ילדים וילדות ילידים נלקחו ממשפחותיהם והוכנסו לפנימיות בכפייה. רבים מהם חוו אלימות קשה, התעללות פיזית ומינית, הזנחה שיטתית, ותנאים שהובילו למקרי מוות שהושתקו במשך עשרות שנים. בקנדה, חשיפת קברים לא מסומנים ליד מוסדות אלה הובילה לגל של הכרה ציבורית בזוועות שהתרחשו.

גם טיפולי ההמרה מתקיימים זה כבר עשורים, במיוחד בצפון אמריקה. מדובר בפרקטיקות שמטרתן לשנות או למחוק נטייה מינית או זהות מגדרית של אנשים להט"ביים לנורמות הטרוסקסואליות או סיסג'נדריות. הטיפולים נערכים לרוב על-ידי אנשי דת, יועצים פסיכולוגיים שמרנים או ארגונים נוצריים, ולעתים מוצגים כ"ייעוץ רגשי" תוך הסתרת מטרת ההמרה. בארה"ב בלבד, תעשיית טיפולי ההמרה מגלגלת כ-650 מיליון דולר בשנה, למרות הקונצנזוס המקצועי על כך שמדובר בפרקטיקה מזיקה ומסכנת חיים.

שתי הפרקטיקות הללו – הפנימיות לילידים וטיפולי ההמרה – שירתו את אותה אידיאולוגיה: נצרות לבנה, ארכאית, פטריארכלית והטרוסקסיסטית. שתיהן ניסו למחוק זהויות שנחשבו סוטות או לא מתאימות לסדר החברתי הרצוי, תוך שימוש בכוח, כפייה מוסדית ודיכוי מתמשך. הנה ניתוח של נקודות ההשקה ביניהן:

1. מחיקת זהות והטמעה בכפייה

הן טיפולי ההמרה והן הפנימיות נועדו "לרפא" או "לתקן" זהות שנחשבת חריגה –- להט"בית או ילידית – כדי שתתיישר עם נורמות נוצריות-לבנות. ילדים ילידים נלקחו ממשפחותיהם, נגזזו צמותיהם, נאסרה עליהם שפת אמם, והוכנסו בכפייה לפנימיות בהן הוכפפו לחינוך נוקשה ואלים. גם להט"בים/ות נדרשו לוותר על זהותם, רגשותיהם ונטייתם המינית או המגדרית, ולהתאים את עצמם לתבנית הטרונורמטיבית המקובלת. בשני המקרים נעשה ניסיון לעצב אדם חדש: צייתן, נורמטיבי, לא מאיים.

2. כפייה דתית כהצדקה מוסרית

שני המנגנונים נשענו על הצדקות דתיות: כנסיות נוצריות הצדיקו את חינוך הילדים הילידים בשם "גאולתם מהרוע הפגאני", בעוד קבוצות נוצריות שמרניות מתארות את הלהט"ביות כחטא שיש לתקן. שתי הפרקטיקות הציגו את עצמן כחסד, אך פעלו בפועל כמנגנונים של מחיקה ודיכוי.

3. אלימות ממוסדת ככלי שליטה

בפנימיות, הילדים סבלו מהתעללות פיזית, מינית ורגשית, רעב, ענישה, וניכור שיטתי. בטיפולי המרה, נעשה שימוש בשיטות אברסיביות, בשיימינג ובטרור פסיכולוגי. האלימות לא היתה תקלה, אלא מנגנון מרכזי של שיקום כפוי.

4. טראומה בין-דורית ושבר מוסרי

הנזק של שתי הפרקטיקות אינו אישי בלבד. בפנימיות, נגרם שבר עמוק בקהילות שלמות: אובדן שפה, ניכור בין דורות, והעברת טראומה קולקטיבית. בטיפולי ההמרה, הפחד, הדיכוי והשנאה הפנימית הותירו צלקות קשות, לעתים בלתי הפיכות, גם בתוך משפחות וקהילות.

5. שליטה תרבותית ופוליטית

הן טיפולי ההמרה והן הפנימיות שימשו כלי שליטה של מוסדות לבנים-נוצרים: הראשונים כניסיון לשמר את ההגמוניה ההטרונורמטיבית מול קידום זכויות להט"ב, והאחרונים כחלק ממדיניות קולוניאלית שנועדה לדכא תרבויות ילידיות ולשלול בעלות על אדמות.

פרויקט 2025: אידיאולוגיה שלא נעלמה

פרויקט 2025 (Project 2025) הוא מיזם אסטרטגי של הימין השמרני בארה"ב, ביוזמת ארגון Heritage Foundation, שמטרתו להכין תוכנית שלטונית מקיפה לממשל רפובליקני עתידי. בין סעיפי הפרויקט נמצאים ביטול זכויות טרנסג'נדרים, חיזוק השליטה של דת בשירותים ציבוריים, וביטול מנגנונים פדרליים שמקדמים הוגנות מגדרית וגזעית. הפרויקט כולל 900 עמודים של מדיניות שמכוונת לכונן בארה"ב חקיקה המבוססת על עקרונות נוצריים-שמרניים קיצוניים, תוך שלילת הישגי ארגוני זכויות אדם ואזרח של ששת העשורים האחרונים.

הממשל האמריקאי הנוכחי והאג'נדה של פרויקט 2025 ממשיכים להדהד את אותה רוח ופרקטיקה דכאניות: חקיקה נגד טרנסים, תמיכה מחודשת בטיפולי המרה, והתעלמות מפגיעות היסטוריות בקהילות ילידיות. הדפוסים לא נעלמו. הם רק שינו צורה ושפה. המנגנונים משתנים, אך המטרה נותרת בעינה: מחיקת כל מי שלא מתיישר עם הסדר החברתי השמרני. עלינו לזהות את הדפוסים, להתנגד להם, ולתבוע עתיד שבו צדק, זהות וחופש אינם מותנים בצייתנות.