אפליה על בסיס גוון עור, מגדר ופמיניזם שחור

אפליה על בסיס גוון עור (Colorism) היא תופעה סוציולוגית המתארת העדפה או אפליה על-בסיס גוון עור בתוך קהילה אתנית או גזעית. בניגוד לגזענות ועליונות לבנה, שמתמקדות בהבחנה בין קבוצות גזעיות שונות, אפליה על בסיס גוון עור יוצרת היררכיות פנימיות, שבהן אנשים בעלי גוון עור בהיר יותר זוכים ליתרונות חברתיים, כלכליים או תרבותיים על-פני אנשים בעלי גוון עור כהה יותר. שורשיה נעוצים בהיסטוריה של קולוניאליזם, עבדות ואידיאלים מערביים של יופי שמקבעים אותם כסטנדרט אוניברסלי. זמן קריאה: 3 דקות.

הקשר בין מגדר, יופי ונזק חברתי

מנקודת מבט מגדרית, אפליה על בסיס גוון עור פוגעת במיוחד בנשים, שהן מושא מרכזי לנורמות חברתיות המבוססות על מראה חיצוני. בתרבויות רבות, נשים בעלות עור כהה נאלצות להתמודד עם סטנדרטים מפלים של יופי, שעל-פיהם עור בהיר נתפש כסמל ליופי, נשיות ואטרקטיביות. תעשיות הקולנוע, האופנה והפרסום לא רק שמנציחות דפוסים אלה, אלא גם מגדירות עבור מיליוני נשים את גבולות הדימוי העצמי שלהן ואת אפשרויותיהן החברתיות והמקצועיות.

בהודו, ההעדפה לעור בהיר היא חלק בלתי נפרד מהתרבות המקומית ומהכלכלה. שחקניות בוליווד, כמו דיפיקה פדוקון וקטרינה קאיף, מייצגות את אידיאל היופי המקומי, המאופיין בעור בהיר. תעשיית מוצרי הבהרת העור היא אחת הגדולות בעולם, המוערכת במיליארדי דולרים, היא חלק בלתי נפרד מהבעיה. עם מותגים כמו Fair & Lovely (כיום Glow & Lovely), שמקדמים את הרעיון שעור בהיר הוא מפתח להצלחה אישית ומקצועית. מוצרים אלה משווקים בעיקר במדינות מתפתחות שבהן הפיקוח הרגולטורי חלש יותר, ולעתים קרובות כוללים כימיקלים מסוכנים כמו הידרוקינון וכספית, אשר נאסרו לשימוש במדינות רבות באירופה ובצפון אמריקה.

באפריקה, תעשיית קרמי הבהרת העור פורחת, על-אף ההשלכות הבריאותיות המסוכנות של השימוש במוצרים אלה. במדינות כמו ניגריה ודרום אפריקה, קיים שימוש נפוץ במוצרים מזיקים, לעתים בשל לחצים חברתיים ומוסכמות יופי קולוניאליות. נשים כהות עור נאבקות באידיאלים קולוניאליים שהושרשו ובמאבק לקבלה עצמית במראן הטבעי, בתוך עולם שבו פחות מ-20% מהאוכלוסייה העולמית הם לבנים, ועדיין אידיאל היופי הלבן שולט. למרות המיעוט המספרי המובהק, השאיפה ללובן נותרת מטרה נכספת, המשפיעה על ביטחון עצמי, דימוי גוף ומוביליות חברתית.

פמיניזם שחור: התנגדות, הכרה ושחרור

הפמיניזם השחור מתייחס לאפליה על בסיס גוון עור כחלק בלתי נפרד מהמאבק הכולל לשחרור נשים שחורות. כותבות כמו אליס ווקר, שהיתה הראשונה לטבוע את המושג Colorism; ואודרי לורד, שכתבה על הפנמת הדיכוי של נשים שחורות, הדגישו את חשיבות ההתמודדות עם אפליה חברתית וממסדית בתוך הקהילות השחורות עצמן. ווקר טענה כי פמיניזם אינו יכול להיות שלם בלי להכיר בפגיעות הייחודיות של נשים שחורות כהות עור.

תנועות כמו BlackGirlMagic# ו-DarkisBeautiful# עושות מאמצים לשנות את הנרטיב החברתי, לחגוג יופי כהה ולעודד קבלה עצמית. בדרום אסיה, פעילות פמיניסטיות פועלות לחשוף את השפעות תעשיית הבהרת העור ולהטיל עליה אחריות חברתית, בעוד שבאפריקה ובארה"ב מתקיימים, מעת לעת, קמפיינים שמטרתם לשנות את מוסכמות היופי.

אפליה על בסיס גוון עור אינה רק עניין של ייצוג בתקשורת או מודלים של יופי. מדובר במערכת חברתית עמוקה שמשפיעה על אפשרויות תעסוקה, נגישות להזדמנויות, ביטחון עצמי ומוביליות חברתית. פמיניזם שחור, לצד תנועות דומות ברחבי העולם, מתמודד עם התופעה ומציע חזון של הכלה, קבלה וצדק חברתי. המאבק נגד מוצרי הבהרת עור ונגד המוסכמות שמזינות את השימוש בהם הוא חלק בלתי נפרד מהמאבק הכולל לשוויון מגדרי וגזעי.