הקפיטליזם ניצח. עכשיו תצייתו.

כיצד הקפיטליזם מתקיים ממלחמות, חובר לשלטון סמכותני ומחזק אותו, מנצל את המערכת הפוליטית והכלכלית לצורך רווחים, ובולע גם את מאבקי החברה האזרחית? כך אלימות הפכה למודל עסקי.

הקפיטליזם חי על דם. הוא לא רק מנצל כוח עבודה ומשאבים, הוא משגשג על חורבן והרס, על הרעבה ומוות, על מלחמות, סכסוכים וקונפליקטים. הוא גוזל חיים ומשעבד קהילות שלמות לחיי עבדות וציות. הוא בולע התנגדות, משכלל את מבני השליטה, וממיר כל משבר לרווח.

קפיטליזם חובר לשלטון סמכותני, מנסח לו חוקים, תקנות ונהלים שמיטיבים עם בעלי ההון, משחית מוסדות מדינה, ובכך מסייע לשלטון לרסק מערכות רווחה, בריאות וחינוך, לגזול משאבים מהציבור, ולהכריח אותנו לממן את האלימות הזו.

בתחילת אוגוסט 2025, מנכ"ל אפל, טים קוק, העניק לטראמפ אייפון מוזהב. מחווה נוצצת, אבל לא מפתיעה: שדרת הביג-טק התכנסה סביבו ביום ההשבעה בינואר השנה, תרמה מיליוני דולרים לקמפיין שלו ותמכה בו בגלוי.

בזוס, צוקרברג, מאסק, קוק, אלטמן ואחרים מבינים שהשלטון הסמכותני של טראמפ משרת את האינטרסים שלהם, ולכן הם מתייצבים לצדו ומעניקים לו מתנות. לא תמיד מדובר במתנה פיזית: צוקרברג ביטל את מערך אימות העובדות בפייסבוק ואינסטגרם בארה"ב, מהלך שטראמפ דרש במשך שנים, ובכך תרם להפחתת רגולציה על תוכן פייק ניוז. מאסק קיבל במסגרת DOGE (Department of Government Efficiency) ביטול חקירות רגולטוריות נגד טסלה, ספייס-אקס ונוירלינק, לצד הקלות דרמטיות בשיגורי חלל. בזוס, ששידר את טקס ההשבעה באמזון פריים ותרם מיליון דולר, קיבל הקלות במיסוי ותמריצים לפעילות Blue Origin, כולל גישה למימון תשתיות באמצעות אג"ח פטורות ממס. אפל, כך נודע מאוחר יותר, זכתה לפטור ממכס של 100% על שבבים מיובאים – החלטה ישירה שהביאה לחסכון עצום על רכיבים חיוניים.

טראמפ רוצה את כל הכוח, המיליארדרים רוצים את כל הכסף – ושיתוף הפעולה מצליח לשני הצדדים. המיליארדרים מקבלים כסף, טראמפ מקבל מהם גיבוי, יחסי ציבור והלבנה. מיותר לציין שהם כנראה לא התרגשו מאירועי השישה בינואר האלימים והחנינות העניק טראמפ למסתערי הקפיטול. גם נראה שלא מפריע להם שטראמפ הפך רדיפת מהגרים שחורים וחומים ומתקני כליאה מופרטים לעסק רווחי. כמוהו, גם הם מתעדפים רווחים לפני אנשים. ביזנס זה ביזנס.

תרבות של נקרופיליה

מאז 2015, התרחשו כ-5,000 אירועי ירי המוני בארה"ב שגבו את חייהם של יותר מ-5,500 הרוגים וכ-15,600 פצועים. אירוע הירי האחרון שקיבל סיקור תקשורתי, ושגבה את חייהם של שני ילדים ופצע כעשרים נוספים במינסוטה, משקף את אוזלת היד של קהילות רבות בארה"ב הדורשות שינוי דרסטי בחקיקה הנוגעת לרכישת כלי-נשק, רישום וניטור בעליהם – אך ללא הועיל. הפוליטיקאים השמרנים-ימניים מסרבים להגן על הילדים.

בעקבות הישנות אירועי ירי המוני בבתי ספר, קמה תעשייה קטנה: אפודי מגן לילדים – שמיכות עופרת שילדים קטנים יכולים להתעטף בהן כדי להגן על עצמם. הקפיטליזם דואג לחמש גברים – בעיקר לבנים, עם היסטוריה של אלימות ובעיות נפשיות – בשם התיקון השני לחוקה והחופש להיכנס לסניף וולמארט ולרכוש רובים חצי-אוטומטיים ללא אישור או בדיקה. בינתיים הפוליטיקאים השמרנים שולחים "מחשבות ותפילות" לקהילות שחיי ילדיהן נגדעו. אהבת המוות חזקה מאהבת הילדים. אין עתיד, אין תקווה, אין חלום. 

בחצי השנה האחרונה, טראמפ מינה פונדמנטליסטים שמאמינים בעליונות לבנה, שונאי נשים, מכחישי מדע ואנשים חסרי כישורים לתפקידי מפתח. במקביל, הפוליטיקאים הרפובליקנים מעבירים חוקים שמרסקים זכויות נשים, להט"ב וחסרי בית.

דיכוי זה טוב לביזנס. אנשים מיואשים וחסרי זכויות מוחים פחות כי הם עסוקים בלשרוד אלימות ממסדית וכלכלית. יוקר המחיה – מזון, שירותי בריאות ועלויות דיור – ממשיך להאמיר. מספר מחוסרי הדיור שובר שיאים (כרבע מהם חיילים משוחררים; רבים מכורים לסמים קשים). מספר האמריקאים שמתים מדי שנה מהתמכרויות, התאבדות ומחלות כרוניות עולה בהתמדה, בעוד חברות הביטוח מסרבות לממן טיפולים.

בישראל, תחת נתניהו, התמונה לא כל-כך שונה. הממשלה המציאה משרדים מיותרים כמו משרד המורשת, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות, משרד התפוצות ומאבק באנטישמיות, משרד ירושלים ומסורת ישראל – והציבה בראשם פוליטיקאים סקטוריאליים עם אג'נדות פונדמנטליסטיות-משיחיות.

משרד האוצר מזרים מיליארדי שקלים לחרדים, למתנחלים ולציונות הדתית. כל זה בזמן שהממשלה מקצצת בשירותי רווחה, בריאות וחינוך, ומטילה מסים חדשים כדי לממן מלחמות בלבנון, סוריה, איראן, תימן ועזה.

דוגמה נוספת היא מתווה הגז: המדינה הבטיחה ליצרניות הגז יציבות רגולטורית ל-10 שנים לפחות, תוך ביטול אפשרות לפיקוח מחירים. החברות גרפו רווחי עתק. בנוסף, חברות ביטחוניות כמו אלביט ורפאל מקבלות חוזי ענק לצד הטבות מס ותמיכה ממשלתית במו"פ – ונהנות מרווחים ישירים מהמשך מלחמות והסלמה צבאית.

ראש ההסתדרות, ארנון בר-דוד, הודיע החודש שאין בכוונתו להשבית את המשק כדי לעצור את המלחמה בעזה. זה מבהיר עד כמה המוסדות שאמורים להגן על העובדות והעובדים משרתים בפועל את הסטטוס-קוו הפונדמנטליסטי החדש: טרנספר, השמדת עם, כיבוש עזה, חיזוק ההתנחלויות, סיפוח, הבערת המזרח התיכון.

יש כסף למלחמה בת שנתיים. יש כסף לכיבוש עזה. יש כסף לסיפוח שטחים. מקסימום יורידו לנו שלושה ימי הבראה בקיץ הבא. החיילים הפצועים והלומי הקרב יכולים להמתין. בריאות הנפש לא טובה לקפיטליזם. המילואימניקים מתבקשים להפסיק להתלונן על חייהם שהתפרקו. שקט, מצייתים. 

אין משיח (אבל יש תקציב לבית מקדש)

בסרט השני של "המטריקס", הארכיטקט מספר לנאו שזו הגרסה השישית של המערכת. גם בגרסה הזו, היא פועלת להשמדת ההתנגדות. היא למדה את המאבקים הקודמים, שדרגה את עצמה, ייעלה את השליטה, ועשתה ריסטרט. כך גם אצלנו: המערכת השלטונית סופגת מאבקים, מסתגלת, ובסוף מחזקת את עצמה. ההפגנות, השיבושים, השביתות, חסימות הכבישים והעצומות – כולן נספגות היטב במערכת הפוליטית והכלכלית, ומספקות לה מידע שיעזור לה לשלוט בעתיד.

המלחמה בעזה נמשכת כבר כמעט שנתיים. 48 חטופים וחטופה עדיין בשבי. העזתים מתים, מורעבים, נמחקים. ממשלת ישראל ממשיכה בשלה, ומבטיחה תקציבים לחיפוש אלטלנה ולהקמת בית מקדש בירושלים. הציניות והאטימות חוצות גבולות. גנץ ולפיד ממהרים לגנות כל ביטוי מחאה שחורג מעט מהפגנות וסלפי בכיכר החטופים – ואז מתפלאים למה הליכוד ממשיך לגרוף מנדטים בסקרים. המאבק של החברה האזרחית להחזיר את החטופים ולסיים את המלחמה ממשיך להפסיד. גם אנחנו, כמו האמריקאים, לא מצליחים לחבר את הנקודות. הנקרופיליה פשתה גם אצלנו. אין יותר אהבת אדם, אמות מוסר יהודי, חמלה ומצוות פדיון שבויים. תשאלו את מנהיגי המתנחלים והחרדים. ביזנס זה ביזנס.

זה לא סוד שתעשיות הנשק והלחימה מניבות רווחי ענק ממלחמות. לצדן פועלות מאות חברות פרטיות וקבלני משנה: יצרניות מדים, נעליים וקסדות; יצרני כלי-רכב, אוהלים ומזרנים; ספקי שמיכות, רחפנים וטכנולוגיות זיהוי; חברות דחפורים וטרקטורים שמשתתפות בהרס והשמדת קהילות פלסטיניות בעזה, בגדה המערבית ובבקעת הירדן.

כאשר יגיע שלב השיקום, המודל חוזר על עצמו. כפי שהיה בעיראק ובאפגניסטן – חברות בנייה, קבלני תשתיות, חברות ביטחוניות פרטיות, יועצי פיתוח וספקי שירותים שונים נכנסים לתמונה. חלק גדול מהכסף לא נשאר בשטח, אלא חוזר לחברות הפרטיות.

גם האו"ם חלק מהמערכת. לא רק בגלל ביורוקרטיה מנופחת, אלא משום שחוזי סיוע ושיקום עוברים דרך קבלנים פרטיים עם קשרים פוליטיים. המנגנון הבינלאומי נהנה משימור מצב חירום כרוני, כי הוא מצדיק תקציבים וכוח אדם. מלחמה ושיקום הם שני צדדים של אותו מטבע קפיטליסטי-נקרופילי.

סיוע ושיקום הופכים להזדמנות לגריפת רווחים. אין פלא שארגון GHF (ובשמו המלא, Gaza Humanitarian Foundation) מאיים על אוכלוסייה מוכת רעב וטראומה בעזה. מאז מאי 2025 נהרגו 994 פלסטינים ישירות ליד אתרי חלוקת הסיוע (מתוך יותר מ-2,000 הרוגים הקשורים לקבלת חבילות סיוע גם באתרים אחרים או באירועים שקשורים בעקיפין לפעילות GHF).

השלב הבא לאחר השיקום, הוא הפילנתרופיה: מיליארדרים עורכים אירועי התרמה כדי לאסוף מספיק כסף למשלוחי פרוטזות, מטיסים מקרים רפואיים מורכבים לטיפול במדינה קפיטליסטית עשירה (כי זה קודם כל טוב ליחסי הציבור), מדי פעם שולחים חיסונים, עפרונות, מחשבים ולפטופים כי "הילדים הם העתיד שלנו". מאוחר יותר החברות הבינלאומיות שהם עומדים בראשן יקימו במדינות פוסט-מלחמה מפעלים ותעשיות לואו-טק, ישלמו לפועלים משכורת רעב, יפרקו ארגוני עובדים, יזהמו את הסביבה, יגרמו  לסבל, חולי ומצוקה – שיובילו לסכסוכים פנימיים, ואז נוכל לראות גלי הגירה של פליטים, מלחמות עקובות מדם, וחוזר חלילה. המערכת הקפיטליסטית, בדומה ל"מטריקס" תמיד תמצא דרכים לשמר את עצמה, לא משנה כמה מושיעים יגיעו. היא חזקה מהחיים עצמם, שאותם היא רוצה לדכא עד כלות. נזכיר: מיליארדרים לא רוצים עוד כסף – הם רוצים את כל הכסף. אחרי הכל, ביזנס זה ביזנס.