על-פי נשים מטיקטוק שמתקשרות עם חוצנים, הפדרציה הגלקטית היתה אמורה לשלוח ספינות חלל עם נציגים ונציגות לכדור הארץ בינואר השנה. אחר-כך הביקור נדחה לפברואר, ואז לסוף מארס – ובסוף, כמובן, אף אחד לא הגיע. זה לא מפריע למתקשרות להמשיך לספר על ממדים אחרים, ממשלות צללים ובסיסים סודיים תת-קרקעיים בכדור הארץ ובירח. כדי להצדיק את ההברזות הן משתמשות בכל טריק של גזלייטינג ניו-אייג'י שקיים. אט-אט הן בונות קהילות של נשים וגברים שמחפשים משמעות בעולם שבו האמת כבר לא רלוונטית. זמן קריאה: 4 דקות.
הנציגות האמריקאיות של הדיפ סטייט האינטרגלקטי
משהו מטריד ומסוכן מתרחש בטיקטוק, יוטיוב, אינסטגרם ובפודקאסטים איזוטריים: נשים, לרוב אמריקאיות לבנות ובגיל העמידה, יושבות מול מצלמה ומספרות ברצינות תהומית על שיבוטים של סלבריטיז, חטיפות על-ידי חייזרים שחיים בינינו, תקשורים עם ישויות מהפליאדות, על "הפדרציה הגלקטית", ועל קונספירציה חייזרית של שיתוף פעולה עם ממשלות צללים מרחבי העולם בבסיסים צבאיים תת-קרקעיים. אחת מהן, אליזבת אפריל, טוענת שקייט מידלטון לא נראתה בפומבי במשך חודשים משום שנחטפה על ידי ישות בין-ממדית שהשתלטה עליה והשתילו בה יישות אחרת. נשמע מופרך? זה מופרך. וזה גם מצולם, מופק, מופץ, ממומן וממוסחר.
כצופה, קשה להחליט מה יותר מטריד: התוכן המוזר או הביטחון המוחלט שבו הוא מוגש. המתקשרות האלה לא מתבלבלות. הן מדברות כאילו הן רואות מציאות גבוהה ונסתרת, וכולנו פשוט עוד לא "פתחנו את הצ'אקרות" כדי להבין. הן לא ממציאות סיפור, הן בונות עולם: עם היררכיה פטריארכלית, עם מונחים שמושאלות מדתות שונות תוך ניכוס תרבותי, עם שמות של גזעים חוצניים והסברים מפליגים על חלוקת התפקידים במנהיגות החייזרית.
אבל זה לא נגמר בכך. יש כאן גם תעשייה שלמה. מאחורי התקשורים יש קורסים, סדנאות, מנויים חודשיים, קבוצות טלגרם סגורות עם מידע בלעדי ללקוחות משלמים, ואפילו חנויות אונליין, שבהן הן מוכרות "סדנאות לשימוש במקלות תקשור" כדי להקל על חיבור לממד החמישי. הן משתמשות בכלים של בינה מלאכותית כדי להפיק תמונות "של ישויות" (שברוב מוחלט של המקרים מדובר בייצוג של דמויות לבנות, גבוהות וחטובות), עורכות וידיאו, מנהלות תוכן בכל פלטפורמה אפשרית – ומרוויחות כסף. זו פרנסה שעטופה בשפת אור שאינה מכירה בחקר, ראיות או הטלת ספק; ובפועל מדובר במערך שיווקי שמוכר סיפוקים רוחניים מיידיים.
לגאולה אינסטנט, עשי מנוי בתשלום
ומה עם האחריות? מה עם הביקורת? אלה שאלות שאין להן מקום בשיח הזה. כל טעות מתורגמת ל"שינוי אנרגטי", כל כישלון הוא "אי-הסנכרון של הממדים". אם ספינת החלל מהפדרציה לא מגיעה, זה כי היו בעיות עם סנכרון הזמנים בין החלל לכדור הארץ, או שהמנהיג העליון החליט לא לשלוח את נציגיו ברגע האחרון וחברי הפדרציה בחרו לא להתווכח עמו. זוהי מערכת אמונית מדומיינת – סגורה, עמידה להפרכה, ממכרת. וכל עוד היא עטופה בטון רגוע ומספקת "הסברים", היא ממשיכה לתפוס נפח.
וזו בדיוק הבעיה. האנשים שפונים אל הפנטזיה הרוחנית מחפשים לרוב משמעות, שייכות, תחושת סדר בעולם כאוטי. אך במקום להתמודד עם המורכבות, הם מקבלים תשובות מוכנות, עטופות באבק כוכבים, שמתעלמות מהשאלות המהותיות באמת (מי באמת מדבר אליהן? למה דווקא הן נבחרו להעביר מסרים ממדים אחרים? איך זה שהחייזרים דוברי אנגלית? למה החייזרים כמעט תמיד לבנים?). כשהעולם מוצף בפייק ניוז, בבוטים שמפזרים דיסאינפורמציה, במניפולציות רגשיות; ומצד שני יש לאנשים בצורך עז במשמעות – הרדידות והתקשורים עם חוצנים מדומיינים מקבלים עדיפות על-פני עומק, מחקר, מחשבה עצמאית או ביקורתיות. במקום להפנות אנשים לאמנות, לפילוסופיה, ללימוד אמיתי שיכול להעניק משמעות ונחמה בעולם כאוטי ואלים, אנחנו רואות נשים בוגרות מוכרות פנטזיות פרועות לקהל שמוכן לשלם. וזה כואב במיוחד כי אלה נשים. כי אלה אמורות להיות בעלות ברית. כי בעידן שבו נשים נלחמות על נראות, על קול, על ידע – יש מי שבוחרות להשתמש בקול שלהן כדי למכור סיפורי חייזרים סנסציוניים.
העולם כן מציע תשובות אמיתיות, עמוקות, מרפאות. יש ספרות. יש שירה. יש קולנוע וטלוויזיה בריטית מצוינת. יש אמנות חדה ומעוררת מחשבה שמבקשת תיקון וריפוי, לא בריחה. אבל הדרך לשם לא עוברת דרך טיקטוק ולא דרך יישויות מדומיינות – היא דורשת התבוננות ועבודה עצמית לצד חיזוק קשרים אישיים וקהילתיים שבכוחם ליצוק משמעות בחיינו.
כשאין מקום לספק – גם אין מקום לאמת
ואולי זה מה שמפחיד באמת: שעובדות ואמיתות לא מקבלות מספיק במה. שדווקא קול ההגיון, הביקורת, זה שמעוגן בראיות – הוא זה שנשמע הכי פחות. הקול שדובר אמת נכוחה לא מייצר קליקים. הוא לא מתפשט באלגוריתמים. הוא לא מדגדג את הדמיון כמו חייזרים לבנים, גבוהים וחטובים שלוחשים באוזנן של מתקשרות אמריקאיות שנבחרו להעביר מסרים מהפדרציה הגלקטית המומצאת. אמת דורשת מאמץ. קריאה ביקורתית. מחשבה מורכבת, הקשבה אקטיבית. וכיום, נדמה שזה מחיר גבוה מדי עבור מי שרגילים לקבל את התוכן שלהם מעובד, מהונדס, ומנוהל מראש לפי טרנד כזה או אחד.
אז אם יש כאן קריאה, זו אולי הקריאה לעצור רגע. להרים את הראש מהמסכים, להטיל ספק בסיפורים שאנחנו שומעות בטיקטוק, או לכל הפחות לא להיגרר אחרי "יוצרות תוכן" עם נטייה לעליונות לבנה ולהפצת קונספירציות; ולזכור שיש גם אמיתות אחרות – פחות זוהרות, אבל הרבה יותר מחוברות למציאות. לא אמת שמבטיחה גאולה אישית מהירה או חיבור טלפתִי עם גזע עליון מפלנטה רחוקה, אלא אמת שנבנית לאט: מתוך מסע אישי וקולקטיבי, מתוך חקירה כנה, למידה שיתופית, ונכונות להתמודד עם המציאות, גם כשהיא לא נוחה, כואבת, רוויית אלימות ואי-צדק. זו אמת שקורית כאן, בעולם הזה, וחשוב שנתמקד בעולם שלנו, הממשי.
2 תגובות
אני בטיקטוק כבר מאז הקורונה ומעולם לא נתקלתי במשוגעות האלה . עכשיו הן נכנסו לי לאלגוריתם וזה פשוט מצחיק נורא לראות אותן מספרות סיפורי לילה ולילה חחחח. אבל זה גם ממש מסוכן שאין מעצורים לשטויות שיוצאות להן מהפה!!
מה זה השטויות האלה? אין לנשים האלו משפחה או חברות שיגידו להן משהו? ממש עצוב.