מאמר | גזענות כלפי ילדים מהקהילה האתיופית במערכת החינוך

"המערכת לא מסוגלת להכיל אם, אקדמאית, אשת חינוך בעצמה, כסובייקט חינוכי שווה שיש לו דעה. לא רואים בה שותפה, אלא גוף זר שמתערב. סביר להניח שאם שמה היה גברת פרידמן, היחס היה שונה לגמרי", כותבת שולה מולא בטור חשוב במגזין האונליין "המקום הכי חם בגיהינום". מולא מתארת את המציאות הגזענית שמאופיינת בעליונות לבנה ויהודית במוסדות חינוך ציבוריים בישראל, שממשיכים להפלות ולדכא ילדים/ות ובני/ות נוער. בכך חושפת מולא את מנגנון הדיכוי והגזענות שאינה רק מוסדית אלא גם נתמכת בגזענות אינדיבידואלית, באמצעות הורים וצוותים חינוכיים שממשיכים לסמן ילדים אתיופים כבעייתיים.